אנטישמיות בישראל

ממצאי התחקיר

אקדים, כי התחקיר אינו עוסק בפעולות אנטי דתיות, אלא באנטישמיות קלאסית, המוכרת לכל יהודי "רוסי", ומיובאת ממה שהיה פעם בריה"מ. עולים רבים, לאחר עליתם, גילו בתדהמה כי הם נתקלים באותן פגיעות והשפלות על רקע אנטישמי, מצד הלא יהודים שהגיעו ביחד אתם מארץ מוצאם, שמהן הם ברחו ממדינות חבר העמים. נושא גילויי אנטישמיות בישראל לא זכה להתייחסות של השלטון,וזאת למרות שכלי התקשורת עשרות פעמים דיווחו על התופעה הזוועתית הזאת. לא זו אף זו, כל מי שמנסה למשוך תשומת לב לנושא זה לוקח סיכון להיקרא "אויב עליה". מצד שני, שורה שלמה של מוסדות וארגונים מגינה על משפחות מעורבות וכד', שהן לדבריהם סובלים מהפליה. כידוע, נושא אנטישמיות בעולם אינו יורד מהפרק, אספתי קטעי עיתונות עם גינוים של אנשי הממשל הישראלי כלפי אנטישמיות בחו"ל, דבר שעומד בסתירה עם השתיקה וההתעלמות מגילוים כאלה בארץ. יצוין כי, כידוע, אנטישמיות במדינות חבר העמים הולכת וגדלה. יוצאות לאור כמויות אדירות של כתבי הסתה נגד יהודים . מסתבר, כי חלק מזכאי חוק השבות- הלא יהודים מושפעים מהתעמולה הניאו- נאצית והאנטישמית.

עוד בנובמבר 1990 העיתון הישראלי ברוסית "נובוסטי נידלי" פרסם מכתב למערכת מדיירי מרכז קליטה בהרצליה. כתוב במכתב: "מעשים זוועתיים מתרחשים במרכז הקליטה שלנו .הגיעו לכאן עשרה גברים בגילאים 18–40. הם אומרים באופן גלוי, שהם אינם יהודים ואישורים עם שמות יהודיים רכשו כדי לברוח מבריה"מ הם קוראים לנו "ז'ידים" ומכריזים על שנאתם כלפי ישראל והעם היהודי " . (יצוין כי חקרנו גם את תעשיית הזיופים לצורך רישום כוזב והתאזרחות עולים שאינם יהודים, את ממצאיו אנו מוכנים למסור לכל דכפין ).

מאז פעמים רבות הופיעו בעיתונות דיווחים על ביטוים אנטישמיים כלפי עולים יהודים כגון "חבל שהיטלר לא חיסל את כולכם " וכד', עד שפרסומים כאלה תפסו מדור קבוע בעיתונות הישראלית ברוסית. בינואר 1999 בירושלים בבניין "כלל" צולמה כתובת: "מוות לז'ידים תחי רוסיה" וסימן אס-אס . ב–26.2.99 העיתון "נובוסטי נידלי" כתב על ציוריי צלב קרס וסיסמאות ברוסית :"יחי היטלר" ו"קץ יהודים בא" שהופיעו על בניין בית קולנוע "שרון" בנתניה. ב- 24.06.99 בעיתון "יום ליום" הייתה כתבה על כתובות בשפה הרוסית וצלבי קרס על קירות בית הספר באשקלון, מעשה ידיהם של נערים מחבר העמים. ב15.07.1999- בעיתון "וסטי" פורסמה תמונה מאשקלון: צלב קרס וכתובת ברוסית "מוות לז'ידים" העיתון הודיע, כי ציורים וסיסמאות כאלה ישנם במקומות רבים באשקלון ( המידע הזה אושר ע"י עדויות אישיות ) . ב–99 .08. 1 דיווחו מקרית-ים על התארגנות אנטישמית של צעירים מחבר העמים אשר הרסו ציוד של בית הכנסת המקומי והציקה למתפללים ( מקומון "הד הקריות" ועוד) . ב–07.09.99 בעיתון "וסטי" הייתה כתבה על גילויי אנטישמיות מצד "העולים " הלא יהודים, ב–23.09.99 "מעריב" פרסם עצומה של יהודים יוצאי חבר המדינות נגד נגע האנטישמיות בישראל . ב - 13.10.99 בעיתון "ירושלים שלנו" פורסמה כתבה על תלמיד בית ספר "בוייר" בירושלים, אשר היה מכריז בשער בת רבים : "אני פשיסט, אני ארצח את כל היהודים ". הילד נשא צלב קרס על חזהו והבטיח להביא את חבריו הפשיסטים. הנהלת בית הספר מגלה חוסר אונים . ב – 15.10.1999 הציבור הישראלי נודע על הפוגרום אשר הולל בשלושה בתי כנסת בבני ברק כשעל קירותיהם צוירו צלבי קרס ונכתבו סיסמאות "יחי היטלר". המידע על כך הופיע בעיתונות בעברית וברוסית , כ"כ דווח כי אושרה זהותם של הפוגרומצ'יקים – נערים לא יהודים מחבר העמים. הרבה כלי התקשורת הישראלים פרסמו את האירוע הזה, אך מיד לאחר מכן "שכחו" אותו. כעבור שנה ערכתי בירור במשטרת מרכב לכיש, אליה משתייכת בני ברק, ע"מ לקבל מידע על טיפול במעשה הנ"ל. ר"ב מכתב תשובה מהמשטרה . יצוין כאן, כי אני פונה למשטרת ישראל בעקבות כל תקרית אנטישמית, אך מתברר, כי ברב המקרים המשטרה אינה מתערבת  או שאין משיבים לי כלל. ב–13.1.2000 בעיתון "חדשות משפחה" פורסמה כתבה המתארת ניסיון הצתת בית כנסת בקרית גת: ב–31.12.1999 בליל שבת, סמוך לחצות הלילה כשלספירת הנוצרים התחיל המילניום החדש נזרק חפץ בוער אל תוך חלון בית הכנסת ורק בנס השריפה לא התפשטה. לפי מה שפורסם, את החפץ זרקו צעירים דוברי רוסית. מעשה כזה בכל מדינה בעולם היה מוגדר כאנטישמי

. ב–3.02.2000, בחיפה, התקיים משחק כדורגל בין נבחרות ישראל ורוסיה. אנשים שבאו לראות את המשחק נדהמו ונחרדו לשמוע במשך כל הפגישה קריאות : "הכו ז'ידים" מ"עולים-אוהדי נבחרת רוסיה" רבים ( "נובוסטי נידלי" ועוד ). דיווחים כאלה מגיעים כמעט לאחר כל פגישה בין ספורטאים של שתי המדינות שמתקיימות בארץ. ב–5.02.2000 במקומון של ערד ברוסית היה מידע על כך ,שאלמונים ציירו סמלים נאציים על קירות בתי כנסת בעיר . ב – 10.4.2000 בעיתון "וסטי" פורסמה עצומה של יוצאי בריה"מ לשעבר נגד גילויי אנטישמיות בישראל והעדר טיפול בהם מצד הרשויות ( 96 חתומים ). ב – 27.7.2000 העיתון ברוסית "ורמיה" פרסם מידע שלפני כן פורסם בעיתון "כל-בו": מבקרי חוף הים בחיפה נדהמו לראות צלבי קרס מקועקעים על גופיהם של שלושה בחורים דוברי רוסית. המשטרה סירבה לטפל בתקרית. ד"ר ארנסט נש שנכח אז בחוף שלח מכתב עם תאור המעשה לפרופסור שבח וייס וההוא לדברי העיתון פנה לחברי כנסת בבקשה לחוקק חוק נגד תעמולה נאצית כולל כתובות קעקע כאלה . הרשימה הזאת אינה שלמה ואינה כוללת מכתבי קוראים למערכות וכד', בהם מתוארים גילויי אנטישמיות בישראל.

נוכח הפרסומים האלה החלטתי לפנות לרשויות ע"מ לקבל הסבר בשאלות הבאות:

א) מה פשר שתיקתם בדבר גילויי אנטישמיות בישראל שעומדת בסתירה עם הגינויים כלפי תקריות כאלה חו"ל ?

ב) באילו אמצעים נוקטים ע"מ להגן על עולים יהודים מאנטישמיים שהגיעו יחד אתם על פי חוק השבות או תוך עקיפתו ?

ג) האם לא הגיע זמן לחוקק חוק נגד פעולות אנטישמיות כמו במדינות רבות באירופה ?

את פנייתי שלחתי למשרדי הממשלה ,לחכי"ם רבים ולעיתונים המובילים. לצערי פנייתי לא זכתה לתשובות מלבד מכתב קצר ממשרדו של השר מלכיאור, אותו ,לפי דעתי, ראוי להביא כאן במלואו :

לכבוד

מר זלמן גיליצ'נסקי

השר מבקש להודות לך על מכתבך. מכתבך ודברך נופלים על אוזן קשבת.

לדעת השר פתרון הבעיה נעוץ בהרחבת מערכת החינוך היהודי לעולים

חדשים בארץ ולעולים טרם עלייתם בחבר המדינות, זאת על ידי לימוד ברוח פתוחה ומתונה של עיקרי היהדות בדרך שתחבב על העולים שאינם יהודים על פי הלכה את מסורת היהדות ותמנע את ההתנהגות אותה תיארת במכתבך.

בכבוד רב

אביעד פרידמן

מנהל המשרד.

למותר לציין כי המכתב לא התייחס כלל לשאלותיי הקונקרטיות. ומלבדו, כאמור, לא זכיתי לשום מענה.

2

לאור כך, החלטתי לערוך תחקיר בכוחות עצמי. התחלתי ליצור קשר עם נפגעי האנטישמיות, ופרסמתי מודעה בעיתון "וסתי" בשפה רוסית, ובה הזמנתי את כל מי שנפגע מאנטישמיות בישראל להתקשר אלי ולדווח על כך

( המודעה פורסמה כמה פעמים, פעם ראשונה ב – 1.12.2000 ).

למרות כי הייתי מודע לתופעת האנטישמיות בישראל, הופתעתי לקבל עשרות דיווחים על כך מאנשים שנפגעו אישית או שהיו עדי המעשה. והנה רק כמה דוגמאות ( חלק מהפונים ביקשו לא לפרסם את שמותיהם המלאים ).

עוד ב - 01.11.95 ב"ידיעות אחרונות" פורסמה כתבה תחת כותרת "אנטישמיות בקרית-גת: עולים לא יהודים מציקים לעולים יהודים" ( מאת דוד רגב, כתב "ידיעות אחרונות" ). בכתבה מסופר על עולה-יהודיה אלה זיצר, ששכניה הלא-יהודים ממררים את חייה בשל יהדותה. "חבל שפשיסטים לא הרגו אתכם ברוסיה", אומרים לה השכנים. גם בני משפחות יהודיות אחרות מאשרים את דבריה: "לאחר שברחנו מהאנטישמיות ברוסיה, דווקא כאן בישראל יש גילוים של אנטישמיות. אנשים כאן מיואשים". בעקבות התקרית הזאת ועוד כמה גילויי אנטישמיות, פניתי למפקד משטרת בקריית גת הנרי בן שענן בשאלה: מה היו תוצאות החקירה במקרים שציינתי וכו' ? בתשובה שקיבלתי היה כתוב: " הגב' זיצר הגישה תלונה בגין העלבה בשנת 95 " . התקשרתי למתלוננת גב' זיצר. שאלתי אותה על אודות האירוע לאור התשובה ממשטרת קריית גת. " ניסיתי כמה פעמים להגיש תלונה בגין אנטישמיות, אך השוטרים, בשום פנים, לא רצו לקבל תלונה כזאת. אי אפשר לעשות שום דבר. גם אתה לא תצליח" - הייתה תגובתה של המתלוננת. את הטענה הזאת כלפי המשטרה שמעתי עוד פעמים רבות מאנשים רבים.

ירינה לוייב מאשדוד – הותקפה מילולית על רקע אנטישמי על ידי "עולה"- לא יהודי, אומרת שהגישה על כך תלונה למשטרה, לפי דבריה, כמה ימים לאחר התקרית הייתה בהלם והסתגרה בתוך ביתה. כ"כ, טוענת כי בארץ המוצא מעולם לא נתקלה בגילויי אנטישמיות בוטים כל כך.

רוני מחיפה – סיפר כי בהיותו בצה"ל ותוך כדי מילוי תפקידו ,נפגע מהתבטאות אנטישמית שהשמיע כלפיו חייל ממוצא "רוסי" (לא יהודי ).

לפי דבריו, הכי חמור בפרשה, שהחייל הזה מטפל במטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי.

סמויל שלומוביץ' מערד – פעמים רבות נפגע מהתבטאויות אנטישמיות, פעם אחת הותקף פיזית.

מרק מנהריה והוריו – התלוננו למשטרה על כך שאישתו של מרק לשעבר (לא יהודיה) רודפת אחריהם ומשמיעה כלפיהם התבטאויות אנטישמיות.

סרגיי נער מקירית גת (אמו אולגה )- סיפר כי הוא למד בכיתה ,בה הנושא האהוב היה -קטטות עם מרוקאים ,שאותם תלמידי הכיתה קראו "ז'ידים". וגם לסרגיי קראו "ז'יד" כשהוא לא רצה לתת כסף כמו שביקשו ממנו. לפי דבריו , בכיתה לא היו יהודים . הוריו התלוננו להנהלת בית הספר אך ללא תועלת. את הילד נאלצו להעביר לבית ספר אחר .

אסתר בבינסקי מנשר ( ליד חיפה ) עולה ותיקה – בשנים האחרונות שמעה התבטאויות אנטישמיות משכניה הלא יהודים שהתגוררו שם לא מזמן ("ז'ידים הרסו את רוסיה" ועוד ) .

דניאל קולקר מתל אביב – שמע התבטאויות אנטישמיות בשוק של "רוסים" כגון – "חבל שהיטלר לא חיסל את כולכם" ועוד. וגם הותקף בעצמו על רקע זה.

אולגה לשצ'נקו מקרניי שומרון – סיפרה שבישוב שלה גר אדם לא יהודי, שבאופן קבוע, משמיע קללות כלפי היהודים וישראל – "חבל שלא היה מספיק תאי גז " וכד'.

מיכאל מלוד – הותקף בעבודה על רקע אנטישמי על ידי פועל רומני. התלונן על כך למעביד .

אניה מירושלים – הותקפה ,גם על רקע אנטישמי,מבעלה לשעבר. טוענת כי בעלה ניצל אותה כדי להתאזרח בישראל ,ועכשיו רודף אחריה. לפי דבריה, כעת מתכוננת לחזור לרוסיה בגלל בעלה( שנשאר בישראל ).

יפים שינדרמן מנתניה – שמע התבטאויות אנטישמיות מהעולים הלא יהודים , כגון- " אם תהיה מלחמה עם ערבים , אנחנו נתקוף אתכם בעורף " ועוד.

וולרי ואשתו מראשון לציון – הוכו על ידי שלושה גברים דוברי רוסית ( שניים עולים חדשים ואחד תייר מחבר המדינות ), כשהתוקפים השמיעו קריאות: "הכו ז'ידים " וכד', ועל כך הוגשה תלונה למשטרת ראשון לציון.

לינה ויסברג מאשדוד – סובלת מזה זמן רב מהשפלות על רקע אנטישמי של שכנתה לא יהודיה. התלוננה במשטרה ללא תועלת. ניסתה למצוא אוזן קשבת אצל סגן ראש העיר נציג "ישראל בעליה", נשאלה ע"י המזכירה על אודות מבוקשה, בתגובה על תלונתה המזכירה אמרה: "לא נורא, הרי יכולת לסבול שם( ברוסיה ז.ג. )- תוכלי גם פה. או תעברי דירה".

קירה מלאך ואמה מטבריה מתלוננות על התבטאויות אנטישמיות מהשכנים שחוזרות ונשנות מזה זמן רב, התלוננו גם למשטרה. לדבריהם, תלונתם לא נפלה על אוזניים קשובות, "מבחינתי, שיהיו נאצים, רק שלא יפגעו בי פיזית "- אמר להן קצין המשטרה.

אריה ברגר מירושלים סיפר כי הוא קיבל מכות בראש חוצות בירת ישראל על רקע קריאות "פרצוף ז'יד" וכד'. הגיש על כך תלונה למשטרה. טוען כי השיבו לו על תלונתו כי "המקרה שלו אינו מספיק חשוב".

יש לציין כי רב מוחלט של הפונים אלי הם בעצמם עולים מחבר העמים.

ממצאי התחקיר שערכתי פורסמו בכמה כלי תקשורת בארץ ובחו"ל, הרבה כלי תקשורת ישראליים מסרבים לדון בנושא זה בתואנה שדיון כזה עלול להשחיר את העלייה. בכל זאת, לאור הפרסומים על גילויי אנטישמיות הלא פוסקים, העיתונות נאלצת להגיב. גילויי אנטישמיות של הנערים הלא יהודים פורסמו ב"הארץ" מ–4.02.2000 ( כתבה מאת ראלי סער ). אך לפי פרשנותו של העיתונאי יוצא, כי התנהגותם זאת נובעת מהרגשת "ניכור ומרירות לחברה שמתאכזרת אליהם" ( שלא מכירה בהם בתור יהודים ). משום מה הפרשן לא מתייחס כלל להרגשות נפגעי האנטישמיות שרבים מהם היו בהלם נוכח התופעה הזאת, שהרי הבטיחו להם מקלט מאנטישמיות בישראל.

סימנים של הגישה הזאת הגיעו מעוד כמה כיוונים. למשל ,כמה אישי הציבור והחכי"ם "הרוסיים" טוענים כי האנטישמיות "המדומה" היא מחאה טבעית נגד מה שהם כינו "רוח אנטי רוסית" ( בתוכנית הטלוויזיה הרוסית ב–16.03.2000 ).

על כל פנים, עולים-נפגעי האנטישמיות נשארים ללא תשומת לב כלשהי ואין נעשה שום ניסיון לפתור את בעייתם זו. סבורני כי גישה כזאת הנה עוול כלפי העולים וסכנה לעתידו של הישוב היהודי בא"י.

לאור גל של גילויי אנטישמיות בישראל עמותת "דמיר – לקידום קליטת העלייה" הקימה "מרכז מידע וסיוע לנפגעי אנטישמיות" בתור הפרויקט המרכזי שלה.

ב - 06.09.00 בתל-אביב התקיים הכינוס הראשון של נפגעי אנטישמיות והפעילים . ואלה המטרות שגובשו:

§ לעורר מודעות הקהל לתופעה הזוועתית זו בכל תפוצות ישראל.

§ להקים רשת מוקדי הסברה בקרב עולים-יהודים, כולל סיוע משפטי ונפשי לנפגעים .

§ לדרוש מהרשויות לנקוט באמצעים ע"מ למנוע גילויי אנטישמיות ולהעניש את המתפרעים .

אך בינתיים, האבסורד חוגג - מספר נפגעי אנטישמיות הולך וגדל.

ב - 08.05.01 דיווחו שכעשרה מגולחי ראש דוברי רוסית הכו באכזריות חייל צה"ל .החייל הובא לטיפול נמרץ. האירוע התרחש בחוף כינרת. חוקרי המשטרה אמרו שהמתפרעים שייכים לכנופיות של מגולחי ראש שהופיעו לאחרונה בקריית שמונה ובחצור . חברי הכנופיות מתקשטים בסמלים נאציים ומשמיעים סיסמאות נאציות. לעת עתה הפעילות הניאו-נאצית שלהם מסתיימת בתקיפות עוברי אורח

( עיתון "רוסקיי יזראילטיאנין" ואחרים, ). מידע על הנערים הלא יהודים עם צלבי קרס וצועקים "מוות לז'ידים" ראה גם ב"הארץ" מ–4.02.2000 .

ב - 30.08.01 התחולל פוגרום בבית העלמין בבית שמש. חדרהטהרה היה כולו הפוך , הציוד שבו הושחת וחלקו נשרף בין הקברים. כמה תושבי בית שמש יצאו למשמרת מחאה נגד גילויי אנטישמיות בעיר ובארץ שהתקיימה ב – 4.09.01. אחרים חתמו על עצומות שבהן הם מביעים את סלידתם מהמעשה הנ"ל ומבקשים מהשלטונות המקומיים הגנה הולמת. כעבור מספר ימים שוב התחולל הרס והשחתה בשטח של בית הקברות. לאחר שהדבר פורסם בעיתונות המקומית, נעצרה קבוצת חשודים במעשה. התברר שמדובר בקבוצה גדולה של צעירים מגולחי ראש דוברי רוסית. אך, כבר לאחר מעצרם, הפוגרום נשנה עוד מספר פעמים. משטרת בית שמש מגלה חוסר אונים. המרכז ארגן משמרת מחאה נגד חילולי בית העלמין בבית שמש שבה השתתפו יחד עם פעילינו גם תושבים מקומיים . במאי 2002 פוגרומצ'יקים שרפו כליל את בית הטהרה בבית העלמין. נזק השריפה משוער במיליון ₪ . בשל האירוע הזה חברא קדישא המקומית נדרשת לבצע את טהרת הגוף לנפטרים מחוץ לבית שמש – בבתי טהרה בירושלים. תושבי העיר אשר ביקרו בבית העלמין הביעו את הזדעזעותם מהמעשה.

במענה על שאלתנו מפקד משטרת בית שמש אבשלום פלד הודיע שבעבר נחקר אצלם בתחנה מקרה בו חוללה מזוזה בציורי צלבי קרס. חקירת המקרה הביאה לגילוי קטין אשר הודה במעשה. תיק החקירה המלץ לדין ונמצא בטיפול ענף התביעות במחוז ירושלים.

ב – 22.11.01 בקול ישראל הודיעו על צלב קרס שצויר על קיר של בית כנסת בחיפה.

במהלך חודש דצמבר 2001 כמה עולים חדשים הודיעו לנו על כך שברשת חנויות ספרים רוסיים "ארבט" מוכרים בריש גלי ספרות אנטישמית וניאו-נאצית

( ספרים "מיתוס השואה ", "הפשיזם היהודי ברוסיה" וכד' ) בחנויות רבים של ספרים ברוסית נמכרות קלטות עם שירים ניאו-נאציים ( "מגולחי ראש באים" וכד'). יצוין שהפצת תוצרת כזאת עומדת בניגוד לחוק איסור הכחשת השואה מ - 1986 . ברוסיה עצמה ספרים כאלה אסורים למכירה . ב-12.05.02 התקיימה משמרת מחאה נגד גילויי אנטישמיות שהתרחשו לאחרונה בישראל - חילולי בתי קברות ואתרי קודש אחרים, ריסוסי צלבי קרס וכתובות אנטישמיות וכו'. לפני כמה ימים רוססו צלבי קרס וכתובות אנטישמיות בשכונה הירושלמית ארמון הנציב . לאור האירוע הזה ודומים לו, המרכז למידע וסיוע לנפגעי אנטישמיות החליט לארגן משמרת מחאה ביום 9.05.02 ( יום הניצחון על גרמניה הנאצית ), אך המשטרה לא אישרה לנו את התאריך הנ"ל - נאלצנו לדחות, כאמור ל -12.05.02. למיקום המשמרת נבחרה ככר דודקה במרכז ירושלים.

לאחרונה, עקב העלייה הדראסטית של גילויי אנטישמיות בעולם, ממשלת ישראל ו"הסוכנות היהודית" יצאו במסע הסברה. בין היתר נוצר אתר באינטרנט שמטרתו לנהל מעקב אחר גילויי אנטישמיות ברחבי העולם. האתר אכן מרשים. בנוסף לעדכון שותף על המתרחש בתחום זה בעולם ומדור "כתבו לנו", לרשות הגולש עומד ארכיב ענק הכולל את המידע הרלוונטי. אך לשווא יחפש הגולש באתר דיווחים על התקריות האנטישמיות שאירעו במדינת ישראל עצמה .

לאחר ששלחנו לאתר החדש את החומר בנושא אנטישמיות בארץ - קיבלנו תשובה כדלהלן: "תודה רבה על ההתעניינות באתר שלנו. אנו מודעים, לצערנו, לקיומן של תופעות אנטישמיות בארץ אך כמדיניות אנו מדווים על אירועים אנטישמיים המתרחשים אך ורק בחו"ל". למותר לציין שהחומר לא פורסם.

הממשל הישראלי משלה את יהדות התפוצות באומרו, שבמדינת ישראל יהודי יכול להימלט מאנטישמיות. כל גינויו כלפי גילויי אנטישמיות בחו"ל עומדים בסתירה משוועת מול השתיקה בנושא גילוים כאלה בארץ, וכל עוד שזה כך קשה להתייחס אליהם אלא כהעמדת פנים אומללה .

זלמן גיליצ'נסקי , מנחה הפרויקט

טל. 054-691955